מהי חרדה דנטלית?
חרדה דנטלית היא תופעה ידועה ומוכרת בעולם רפואת השיניים; מדובר בפוביה לא רציונלית מטיפולי שיניים, אשר במקרים קיצוניים מביאה לדחייה אינסופית של טיפולים ולהזנחה חמורה מצד המטופל. חרדה דנטלית גורמת בטווח הקצר לכאב וחוסר נוחות, אך בטווח הארוך עלולה לגרום לנזקים חמורים מאוד בחלל הפה ובמראה הפנים והלסתות.
מטופלים הסובלים מחרדה דנטלית מרגישים שהם אינם מסוגלים להתמודד עם טיפולי השיניים, אשר מתבצעים לרוב בהרדמה מקומית בלבד. במרפאתנו, ניתן להקל משמעותית על ההתמודדות עם פחד מרופא שיניים ולסייע למטופל לעבור בשלום כל הליך, מורכב ככל שיהיה, במספר דרכים.
כיצד מתמודדים עם טיפולי שיניים אצל הסובלים מחרדה דנטלית?
גז צחוק (Nitrous oxide) הוא תרכובת חנקן וחמצן שסימונה N2O. השימוש בגז צחוק נועד להפחית חרדה, להקהות את רפלקס ההקאה, וליצור תנאים נוחים לביצוע טיפול השיניים כדי להשאיר את המטופל עם חוויה חיובית ונעימה. הגז נשאף דרך מסכה המונחת על האף, ודרכה נושמים לאורך כל הטיפול.
יתרונות הסדציה הנשאפת: השפעת ההרדמה מהירה מאוד עם התחלת שאיפת הגז, ובמקביל לסיום השאיפות השפעתו גם חולפת במהירות. לרוב אין השלכות או הוראות מיוחדות להתנהלות לאחר סיום הטיפול, ובאופן כללי סוג הרדמה זה נחשב לבטוח מאוד ומתאים כמעט לכל מטופל.
חסרונות הסדציה הנשאפת: מספקת טשטוש קל יחסית ומצריך שיתוף פעולה של המטופל.
סדציה הכרתית – סדציה ברמה עמוקה יותר. היא מתבצעת באמצעות בליעה של תרופות הרגעה או הזרקתן לווריד. התרופות יגרמו למטופל לירידה תחושתית עד לרמה המאפשרת טיפול, אך עם זאת שומרות עליו בהכרה ובמצב המאפשר תקשורת מילולית במשך הטיפול כולו.
יתרונות הסדציה ההכרתית: זהו מצב בטוח שבו מצד אחד המטופל אינו חושש או סובל מהטיפול המבוצע ומצד שני אינו בסיכון הכרוך באובדן ההכרה והרפלקסים. השפעת הטשטוש חזקה יותר מאשר בעזרת גז צחוק בלבד, ובנוסף ניתן לשלב בין השניים.
חסרונות הסדציה ההכרתית: החזרה לתפקוד מלא אורכת מספר שעות, כך שלא ניתן לעבוד או לנהוג באותו יום ודרוש מלווה לצורך השגחה ומניעת נפילות.
סדציה עמוקה – שלב מתקדם יותר בסדציה, המבוצע באמצעות הזרקת תרופות מטשטשות על-ידי רופא מרדים. המטופל למעשה מחוסר הכרה אך נושם עצמאית.
יתרונות הסדציה העמוקה: טשטוש חזק הקרוב בעוצמתו להרדמה כללית אך ללא צורך במכונת הנשמה.
חסרונות הסדציה העמוקה: דרוש ניטור קפדני במהלך הטיפול וההתאוששות. מסיבה זו, הסדציה העמוקה אינה מתאימה לטיפולים ארוכים או מורכבים. כמו בסדציה ההכרתית, גם כאן נדרשות מספר שעות על מנת לחזור לתפקוד מלא ויש צורך בהשגחה על ידי מלווה בגיר.
הרדמה מלאה – או, בשמה הנוסף, הרדמה כללית, היא שינוי הפיך ומבוקר של מצב ההכרה. מטופל בהרדמה מלאה מרגיש כמו בשינה עמוקה, ואינו מגיב לכאב ולגירויים חיצוניים. תחת הרדמה מלאה ניתן לעבור טיפולי שיניים שונים ולא להרגיש דבר. לפני תחילת טיפול השיניים, המטופל מקבל חומרים נרקוטיים דרך הוריד או בשאיפה של גזים באמצעות מסיכה.
רק לאחר שהמטופל נמצא תחת השפעת התרופות ונכנס למצב של הרדמה מלאה, מתחילים בטיפול עצמו. במהלך טיפול השיניים בהרדמה, מערכות הגוף החיוניות מנוטרות על ידי הרופא המרדים בעזרת אמצעי ניטור משוכללים. בתום הטיפול, מפסיק הרופא המרדים את מתן תרופות ההרדמה. תהליך ההתעוררות נמשך מספר דקות, עד שהמטופל חוזר לנשום בכוחות עצמו ושב למצב ההכרה המלא. בסיום הטיפול נדרשת שהייה של שעה עד שעתיים בחדר ההתאוששות שבמרפאה.
יתרונות ההרדמה המלאה: המטופל במצב שינה עמוקה ומנותק לחלוטין מהמתרחש. אין צורך בשיתוף פעולה מצד המטופל; עבור חלק מהמטופלים הסובלים מחרדה דנטלית קיצונית זהו הפתרון היחידי שמאפשר להם לעבור טיפולי שיניים.
חסרונות ההרדמה המלאה: מדובר בהליך מורכב מבחינה רפואית ולוגיסטית, הצוות המטפל חייב לעבור הסמכה ייעודית ועובד במקביל לנוכחות רופא מרדים שמנטר את המטופל באופן רציף באמצעות מכשור ייעודי לאורך כל התהליך.
איך מחליטים על אופן הטיפול המתאים למטופל הסובל מחרדה דנטלית?
טיפול תחת טשטוש או הרדמה מלאה מתאים למי שחרד ונמנע מטיפול תחת אלחוש מקומי בלבד, או במקרים בהם נדרש טיפול מורכב וארוך המצריך פתיחת פה לזמן רב או שכרוך בכאבים שלא ניתן לאלחש לחלוטין. על מנת לצמצם את הסיבוכים והסיכונים הנלווים לכל פעולה רפואית, נעדיף לבחור תמיד ברמה הקלה ביותר של הטשטוש. הגורמים המשפיעים הם, כאמור, רמת שיתוף הפעולה, קושי ומורכבות הטיפול, משך הטיפול ומצבו הבריאותי של המטופל. והכי חשוב – לא לסכן את בריאות המטופל.
